פתאום זה קורה: לילד או לילדה שלכם יש רישיון נהיגה והנה מתווספת עוד דאגה לחייכם. אז במקום להחביא את המפתחות של הרכב, יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות על מנת לעזור לילדים להיות נהגים טובים יותר

החוק בישראל קובע שכבר בגיל 16 אפשר להוציא רישיון רכב לנהיגה על טרקטור. אמנם את לימודי הנהיגה מותר להתחיל כבר בגיל 16 וחצי, אבל החל מגיל 16 ו-9 חודשים ניתן להוציא רישיון נהיגה לרכב פרטי. לאחר מכן, בני הגילאים 16 ו-9 חודשים עד גיל 24 חייבים לקיים תקופת ליווי.

מצד אחד, תקופת הליווי מעניקה סוג של תחושת ביטחון גם עבור ההורים. מצד שני, הורים לילדים חווים את הדאגה מהרגע שבו הרישיון מגיע בדואר. כאן, הטעות הנפוצה היא לנסות למנוע מהילדים עד כמה שאפשר את השימוש ברכב. בפועל, מה שעדיף לעשות זה קודם כל להוסיף כל נהג אל ביטוח רכב חובה על מנת להעניק לו הגנה חוקית מקסימאלית – ומיד לאחר מכן לפעול אקטיבית כדי להפוך את הילדים לנהגים טובים יותר.

הכול מתחיל בתקשורת טובה

הורים לא יכולים לנהוג במקום הילדים שלהם והניסיון להשאיר אותם קרובים צפוי לפגוע בהם פעמיים: הוא גם יגרום להם תחושת תסכול וגם לא ילמד אותם לנהוג נכון בצורה עצמאית. אז כדי לעזור לנהגים חדשים וצעירים לשמור על עצמם גם על הכביש, צריך לדבר איתם על הסכנות שיש בדרך ולהסביר להם מה לעשות על מנת להימנע מהן.

התייחסות לילדים כמו אל מבוגרים היא צעד בכיוון הנכון. למרות שאי אפשר לשלוט על הנהיגה של הילד, לגמרי אפשר לדבר איתו בצורה מכבדת, לא שתלטנית ונעימה. מבחינת הילדים, ביקורת בונה היא כל מה שנאמר להם בצורה כנה ולא מתוך ניסיון לשלוט בהם.

עוד כדאי לנצל את זה שהילדים רואים בהורים שלהם גורם סמכותי. עוד לפני שתעלו איתם לרכב בפעם הראשונה, הם יקבלו אתכם בתור גורם שחשוב להם לשמוע את חוות הדעת שלו. בזה בדיוק רצוי להשתמש כדי לעזור לילד לשפר את הנהיגה, לבסס את הטענות על גישה חיובית ולא שלילית ובעיקר לגלות סבלנות. זו תקשורת טובה שלא רק תשפר את היכולות של הילדים על הכביש, אלא גם תבסס היטב את הקשר ביניכם בעתיד.

אתם לא כאן כדי ללמד

המטרה של תקופת המלווה היא לעזור לנהג החדש לשפר את הנהיגה שלו. גם אם הילד לא מעוניין שתשבו לידו ותעירו לו כל פעם שהוא מתקרב למעבר חצייה, אין לו ממש ברירה. אז לפחות מהבחינה הזו, החוק עשה עבורכם את רוב העבודה הקשה.

מכאן והלאה, הורים יכולים וצריכים לילד לצבור ביטחון תוך כדי שינון הטכניקות שהוא למד בשיעורי הנהיגה. בין היתר, ניתן לעשות את זה באמצעות הבלטת החשיבות של פעולות קטנות כגון התבוננות במראה, שמירת מרחק, עקיפה נכונה וכן הלאה.

הרכב הוא לא פרס!

במילים אחרות, חשוב לזכור שנהגים חדשים לא צריכים את ההורים שלהם כדי שילמדו אותם איך לנהוג – כי בדיוק על זה שילמתם למורה הנהיגה. מה שכן הילדים צריכים זה שתהיו שם כדי להעניק להם ביטחון ולסמן עבורם את הדרך.

לבסוף, עדיף להימנע ממצב שבו הנהיגה היא פרס: גם אם הציונים בבית ספר לא עומדים בציפיות, עליכם לזכור שהרכב כאן כדי להישאר ושזהו כלי שבו הילד צריך ללמוד איך להשתמש במנותק מדברים אחרים בחייו.