Content / Interactive

מטה המאבק בחוק הצנזורה עוד נמצא בשלב ה-Stealth Mode, אבל סנוניות ראשונות מתחילות להגיח - במיוחד לקראת כנס Tech Ed של מיקרוסופט באילת ביום ראשון, הדפסנו כמה חולצות עם הגרפיקה שמופיעה למטה. מגיעים לכנס? רוצים חולצה (יש XL ו-XXL, אבל אני בטוח שכביסה אחת וזה גם יתאים לגמדים)? תשאירו הודעה בתגובות. נמצאים במרכז תל אביב ורוצים חולצה במהלך מחר? גם כן הולך (עוד הודעות שוטפות אחרי הגרפיקה).

בהמשך לשגעון הריקרול, הניו יורק מטס מבקשים מהאוהדים לבחור שיר שיושמע בסוף האינינג השמיני בכל המשחקים. החבר’ה מדיג מציעים שתבחרו בשיר המובן מאליו.

עוד יגיע פוסט (בבלוג האחר, מן הסתם) ארוך יותר, אבל בינתיים, אם יש לכם לב ואתם לא שווייצרים, תנו יד למאבק למען המרפאה לפליטים בתל אביב. תיכנסו לשוקי ותמשיכו משם.

המאבק כושל, בינתיים, לא רק כי חוק הצנזורה עבר בקריאה ראשונה, אלא גם כי עושה רושם שקשה לומר לאנשים אינטליגנטיים תשמעו, זה שאומרים שהחוק למען ילדינו לא באמת אומר שהוא עוזר לאיזה שהוא ילד, כן? כלומר, אפשר לומר, אבל קשה להזיז בני אדם מדעתם לאחר שנתקבעה, ומילותיו הפייסניות (גם אם לא בהכרח מדוייקות) של השר אטיאס מקשות על ההתנגדות לתועבה הזו.

קחו למשל את יובל אברמוביץ’, שחקן מוכשר, תסריטאי ועיתונאי המגיש את תוכנית “הבראנז’ה” ברדיו תל אביב (יחד עם עו”ד יורם מוקדי). בשבוע שעבר התראיינתי טלפונית לתוכנית יחד עם שר התקשורת שנכח באולפן (זה היה יום אחרי הראיון בערוץ 2 ובערך שעתיים אחרי שסיימתי את עריכת טוקבק-הווידאו לשר אטיאס). קיוויתי שנוכל נוכל ללבן שם עוד דברים שהיריעה קצרה להם בערוץ 2.

ביקשתי מההפקה להיות נוכח באולפן, מאחר וממי שנמצא רחוק נשללת לרוב המילה האחרונה. ההפקה השיבה שמסיבות של לוגיסטיקה ומרחב באולפן זה בלתי אפשרי. בסופו של דבר, לא הייתי צריך להגיע כדי להשמיע את דברי - צירוף של מגישים מנומסים, העובדה שהייתי טעון ולוחמני אחרי כמה שעות של עריכת הווידאו ומכשיר טלפון בעייתי שגרם לי לשמוע בקושי את האולפן הובילו לכך שאמרתי כל שהיה לי לומר, ואולי אפילו מעט יותר מכך.

בכל מקרה, לאחר סוף השיחה אמר המנחה יובל אברמוביץ את הדברים הבאים:

קודם כל תודה רבה לגדי שמשון, פרשן כלכליסט, הארת את עינינו והוספת כאן הרבה אנרגיה באולפן. תודה רבה. אני חייב לומר לכם, אה, כמה דברים…אין ספק, כבוד השר, שאולי מבחינה משפטית צריכים לבדוק באמת כמה דברים ואני לא בקיא בענייני משפטים ומה קורה בעניין ברירת המחדל, אם באמת הוא לא גובל באיזה משהו שהוא, אתה יודע, גלישה וכניסה לפרטיות, אבל אני חייב לומר ואני בן 31, תל אביבי, צעיר וליברלי.. אני חייב להגיד שבעיני זה חוק מקסים. ואולי עכשיו כמה מחברי ששומעים את תוכנית הבראנז’ה מזדעזעים, קיבלתי כמה סמסים של מה זה החוק הזה, אני חייב לומר שבעיני זה דבר מבורך. כל עוד לא יסגרו את פייסבוק - שיהיה חוק!

תגידו, זה לא מדכא? אין לי עניין לרדת על אברמוביץ - ותגובות מהסוג הזה לא תותרנה כאן - אבל באמת, מה אפשר לומר? שעיתונאי בתחום התקשורת חושב שסוגיות החופש והדמוקרטיה הם בחינה “משפטית” שמי שלא בקיא לא אמור להחזיק דעות לגביהן? יש ים דאחקות שהטקסט מזמין, אבל שניה אחר כך הוא בעיקר מעורר בי עצב. איך אפשר לשכנע את יובל אברמוביץ? זה חשוב, לשכנע אותם. האם אפשר בלי לומר בעצבים את המתבקש תשמע, אתה מדבר שטויות, מכרו לך במקצועיות כותרת מקושטת שגרמה לך לעבור לדום, אה.. וגם הדאחקה על פייסבוק בסוף לא יוצאת ממש טוב?
יש דרך, לדעתכם? כי זה באמת חשוב.

הדיון המלא בתוכנית:

יש לי הרבה מה לומר על הוידאו הזה, אבל זה כבר יהיה בהזדמנות אחרת. אתמול בערב התראיינתי עם השר אטיאס בערוץ 2. בגלל קוצר הזמן לא יכולתי להגיב לכל מה שאמר. אז הוספתי את התגובות על הוידאו. אם יש לכם כמה דקות, מומלץ על מסך גדול.