במסגרת שלב ההוכחות לעובדה שאנו חיים ברפובליקת בננות, עברה בקריאה טרומית בכנסת (משהו שכיום הוא בעיקר הצהרתי) הצעת חוק של ח”כ אמנון כהן מש”ס שמיועדת, לכאורה, להגן על קטינים מסכנות של אתרי פורנוגרפיה, אלימות והימורים. למען הסר ספק, אין בהצעה הזו דבר שיגן על ילדי מדינת ישראל. כל כולה שילוב של בערות טכנולוגית, צדקנות שמנונית ומשחקי כוח פוליטיים. מצד שני, עד כמה שהצעת החוק מטומטמת לעילא וכמעט בלתי ישימה כלכלית וטכנולוגית, יש בה משהו מעורר חלחלה. הבעיה היא לא ש”ס - הבעיה היא הח”כים שסביר מאוד שרובכם בחרתם. התהליך בו זורמת ומתקדמת ההצעה בכנסת - הוא בדיוק התהליך שהייתם מדמיינים. זה מצחיק בטירוף, וזה מייאש עוד יותר. זה טיפה ארוך, אבל אנא השארו איתי.

האח הגדול עובר לגור במחשב שלכם

הצעת החוק (זהירות, קובץ RTF) פשוטה למדי: ספק שירותי האינטרנט (נניח, נטוויז’ן, או אינטרנט זהב, או בזק בינלאומי) יחסום את הגישה לאתרים שיוגדרו (ההצעה לא מציינת מי יגדיר, אבל אני משוכנע שלש”ס יש רעיונות) כ”אתרים למבוגרים”, והכניסה אליהם תאופשר רק באמצעות מנגנון זיהוי פיזי. במלים פשוטות, כדי לגלוש לאתר שיוגדר כאתר למבוגרים (למשל, קהילת תמיכה בחולות סרטן השד. אתם יודעים, מדברים שם על שדיים), לא תידרש שום סיסמה ושום שטות - על הגולשים יהיה להעביר את אצבעם בסורק טביעת אצבע דיגיטלי, ו/או לסרוק את רשתית עינם בעזרת מתקן מיוחד. בקיצור, מדע בדיוני במיטבו, ולא מהסוג המשמח.

ההצעה של ח”כ כהן, ראוי לציין, היא גלגול מחודש של הצעה זהה שהוגשה בכנסת הקודמת על ידי יחיאל חזן. אתם בטח זוכרים אותו, ההוא שאיבד את המוח.

מימוש של ההצעה יגרור עלויות מטורפות, וחסימה של רוב אתרי האינטרנט הקיימים בעולם, שיאלצו לחכות בסבלנות בטרם הפקידים - שימומנו על ידי ספקיות השירות, כלומר על ידי החשבונות המוגדלים שתשלמו - יסרקו אותם ויחליטו שהם כשרים לשימוש.

זה לא בלתי ישים. בסין, אירן, סעודיה, בורמה ומדינות למופת נוספות התגבשו כבר נהלים מסודרים לחסימת האינטרנט בפני האזרחים. שה, שה, אנחנו יודעים מה טוב בשבילכם. ראויה לציון העובדה שבניגוד למצב אצל הגויים, אצלנו לא יחסמו לגמרי את התועיבות השונות, אלא יאפשרו לכל אזרח להירשם כסוטה עם טביעת אצבעות בכל פעם שירצה, אתם יודעים מה, נישאר עם הדוגמא הזו, לגלוש לפורום תמיכה לחולות סרטן השד. אין ספק שאנו מתקדמים יותר מסין, אירן, סעודיה ובורמה ביחד.

עם הפעלת החוק, יהפוך כל גולש אינטרנט לכזה הנדרש ליתן דין וחשבון בהתאם לכללים שטרם נקבעו. כלומר - אינכם יודעים, עדיין, מי יקבע מה מותר לכם לראות, מה מותר לכם לדעת - ולמעשה, כמובן, מה מותר לכם לחשוב. המערכת תחייב התקנת מאגרי מידע של טביעות האצבעות שלכם בידי חברות מסחריות פרטיות או גוף ממשלתי מפקח, כדי שכל מחשב שבו תגלשו יוכל לאמת את זהותכם האמיתית כגולשים.

בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת זכתה ההצעה להתנגדות של הגורמים הבאים: משרד המשפטים, איגוד האינטרנט הישראלי, ספקיות השימוש באינטרנט (שעליהן יוטל לשמש כשוטרות), משרד האוצר (אם ההצעה תתקבל, אפשר לשכוח מקבלה לאיגוד המדינות המתועשות), הרשות המשפטית לטכנולוגיית מידע ולהגנת הפרטיות והיועצת המשפטית של ועדת הכלכלה עצמה. עוד מעט נעבור לתומכים.

ח”כ אמנון כהן הולך ליהנות מהקמפיין הזה נגדו

לא צריכה להיות לנו כל טענה, באמת, לח”כ אמנון כהן מש”ס, מגיש הצעת החוק. בניגוד למציע הקודם, ח”כ יחיאל חזן, כהן עושה בכנסת קצת יותר מנסיון סחיבה של מכונת ההצבעות: הוא זכה באות אביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון, והוא פועל נמרצות למען האזרחים הקטנים והצרכנים מול רשויות שונות ומול התאגידים הגדולים. אפשר לומר, בזהירות המתבקשת, שהעובדה שהוא ח”כ מש”ס מקשה על הדנקנרים והעופרים להחזיק אותו בכיס. יש מועצת חכמים וכבוד המר”ן, וגם הם לא ממש סופרים את אריסון כמו רוב הח”כים שלכם.

ח”כ אמנון כהן הגיש הצעה שמשקפת את תפיסת עולמו ביחס למותר ואסור לדעת, לחשוב, לדון או לראות. זו תפיסה חשוכה ובלתי רלוונטית למציאות החיים - גם של קהל הבוחרים של כהן. אבל כהן, נציג עליית בוכרה בש”ס, לא באמת יכול אחרת.

יוסי גורביץ כתב לא מזמן מאמר על הנסיונות הנואשים של החרדים למנוע את התמוטטות חומות מונופול המידע של הרבנים על ידי צנזורה של האינטרנט, כולל מניעת היכולת מצעיריהם להתכונן לחיים המודרניים. דווקא ח”כ כחלון יזם, עבור הקהילה הבוכרית שהוא מייצג, פרוייקט של עזרה והכנה לבגרות של תלמידים מהעדה.

ח”כ כהן יוכל רק ליהנות מהקמפיין הזה נגדו. באתר שלו מצויינת, בעדינות רבה, מורת רוחו מהעובדה שלא מונה בסופו של דבר לשר מטעם ש”ס. והנה עכשיו, כשהוא לוחם בערכי הפריצות של האינטרנט, הוא יוכל להראות בגאווה את ההתנגדות שהצעדים שלו עוררו. זה טוב וחשוב, כי כאמור, ביום יום הוא די מגן על האזרח הקטן מול לא מעט גופים רבי כוח שמנסים לעשוק אותו.

אפי פוקס כבר כינה אותו “ח”כ פאריד אל אטרש“, הבלוגר יובל ג. יצר כמה באנרים מפחידים בכיכוב ח”כ כהן (נדמה לי שהבאנרים שיצרתי קצת יותר מחוייכים). הוא לא המטרה של הקמפיין האינטרנטי שמתחיל עצמאית בכמה מקומות - שום דבר לא אמור להשפיע עליו. אבל הוא נושא הבשורה, והוא הכלי שאותו יש לחבר לאלו שהדברים תלויים בהם. קרי - הח”כים מהמפלגות השונות שבשילוב של בערות ורצון להתחנף לש”ס ממשיכים לגלגל את הבדיחה הזו.

פכים קטנים מהדיון: חרדים לא מאוננים

אפי פוקס, שנכח באירוע (ראו בתגובות הסבר לתיקונים בטקסט לאחר הפרסום המקורי), טוען שח”כ כהן הסביר שההצעה לא מיועדת לחרדים, מאחר והם לא מאוננים משתמשים ברשת. זו ללא ספק הצהרה שראויה להופיע באחת הרשימות המצחיקות הללו בעיתונות, אולם למרבה הצער הדברים לא מופיעים בהודעת הוועדה באתר הכנסת (פרוטוקול הישיבה טרם התפרסם). עניין אחר שפוקס כתב עליו והתפרסם גם בדיווח על הישיבה ב-ynet, הוא הצעתו של יו”ר הוועדה, ח”כ כחלון (ליכוד) שמדינת ישראל תרכוש או תלאים את מנועי החיפוש באינטרנט. פוקס טוען שההצעה המטומטמת הושמעה ברצינות, הדיווח ב-ynet מוסיף שח”כ כחלון טען שאמר את הפירכה הזו (השווי של גוגל הוא פי שלושה, בערך, מכל התקציב השנתי של ישראל) כהערה צינית. כאמור, נמתין לפרוטוקול.

בישיבה השתתף גם ד”ר יצחק קדמן, מהמועצה הלאומית לשלום הילד. נציין רק שהמועצה הלאומית היא עמותה, ואינה נושאת בחובה - למרות התואר המפוצץ - שום סמכות או משמעות מעבר למה שהעניקה לעצמה. הסיבה שאתם חושבים אחרת היא שכבר שנים ארוכות שמו ומספרו של ד”ר קדמן נמצאים בפנקסי המערכות השונות, והוא תמיד נכון לקשקש משהו בדבר טובת הילדים. לרוב הציטוט הקבוע, המתבקש והלעולם לא מחדש שלו חשוב, כשהוא מדבר על נושאים שהוא לא מבין בהם, כמו במקרה הזה, הרי שהאג’נדה החיובית שלו תגרור תוצאות מזעזעות ומפחידות, ומסוכנות לילדי ישראל יותר מכל דבר שהם יכולים למצוא באינטרנט, כולל דברים כאלה.

האם יש צורך במחאה? מה יקרה אם ההצעה תתקבל?

סיפור צדדי: חנן כהן חושב שצריך להילחם בכל הכוח כי הסכנה אמיתית. כמו שהוא מתאר בבלוגו, גם רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, חושב שצריך להיערך. בעוד שבועיים צפוי דיון נוסף בוועדת הכלכלה, ועד אז נטען שחובת כל מי שהנושא יקר ללבו לעשות מספיק רעש, כדי שהחוק המטומטם לא יעבור הלאה.

לכאורה, החוק כל כך בלתי ישים שאם יתקבל, הרי שאו שכל שירותי האינטרנט במדינת ישראל ייפסקו מייד לתקופה של שבועות עד שתהיה היערכות אליו - או שמימושו יידחה בהוראה כזו או אחרת עד שיבוטל. מרק קפלון, הנודניק של הכפר שלנו, מאוד משועשע מהמחאה של חנן כהן - הוא מחכה לראות כיצד החוק יתקבל, ואז יבוטל במסגרת חוק ההסדרים, מה שצפוי ליצור קונפליקט רגשי עצום אצל כהן.

נעזוב לרגע את ויכוחי הרשת הללו. החוק כל כך מטופש, כל כך לא ברור, כל כך יקר למימוש וכל כך מנוגד לאינטרסים של רוב הגופים החזקים בחברה הישראלית, שספק גדול אם יתקבל בניסוחו המעפן (והקצר, והעילג) הנוכחי. ובכל זאת, ראוי ואולי גם חובה שכל מי שמשתמש ונהנה מחופש המידע, הדעה והמחשבה שיש באינטרנט, יעשה משהו במחאה נגדו. תעשו כן ותהיו גם צודקים וגם לא תסתכנו במפגש אינטימי עם היס”מ.

ולו עבור תרגול המחאה. זה נושא שקצת מאמץ, וההצלחה בו בטוחה. לא שווה לנסות? באופן לא מאורגן, וכחני, משועשע, מפחיד, עילג, אתם יודעים, כמו שקולות עולים מהאינטרנט. הגיע הזמן שמה שקורה כבר בכל העולם - קרי השפעה של הבלוגוספירה על סדר היום - יקרה גם כאן. ואל תשכחו, החוק לא יעזור לילד אחד בישראל - הוא רק יפגע בחופש המחשבה של כולנו, באופן חמור ודראקוני יותר מאשר איך שהדברים נעשים באירן, סעודיה, בורמה וסין העממית.

את המחאה יש להפנות לא למי שהציע את ההצעה ושתפיסת עולמו בכלל לא מסוגלת להתמודד עם המחשבה על עולם ידע פתוח. יש להפנות לחברי הכנסת מהעבודה, מקדימה, מהליכוד, ויש להבטיח ולהזכיר להם שהקישור בין שמם לבין הבדיחה העלובה הזו לא יעלם. אם מספיק מאיתנו יכתבו על זה, זה תמיד יצוץ להם בגוגל, ואולי, כפועל יוצא, גם בשאלה כזו או אחרת שיקבלו מהתקשורת המסורתית (שכבר מתעניינת בסיפור. בחמישי בבוקר עבדכם הנאמן ינסה לשעשע על הנושא בערוץ 10).

וזה כבר מצדיק ג’פג חדש וגם כותרת משנה.

שאלות שיש להפנות

חברי הכנסת שהרימו ידם בעד קבלת החוק בקריאה טרומית, בטח חלקם המתיימר לייצג ישראל מתקדמת, חייבים לענות על שאלות בנושא החוק הזה. מטרת השאלות - ושכל אחד ירגיש חופשי לשאול אותם מה שבא לו, היא לברר אחת ולתמיד האם הם:

  1. תומכים בתפיסת העולם של ש”ס הגורסת שחובה על הממשלה לשלוט על התכנים שהציבור צורך
  2. לא מבינים מה משמעות הצעת החוק, ומאמינים בתום-לב כי מדובר בתרופת פלא להגנה על ילדים
  3. מבינים שזה קשקוש, מבינים שזה עוד ייעצר בהמשך, אבל כרגע מעוניינים להיות נחמדים לש”ס, ועל הזין הערכים שלהם. או שלכם

שר התקשורת אטיאס תמך בחוק, כמוהו ח”כים אחרים של שס. לשאול אותם זה קצת מיותר, אנחנו יודעים מה התשובה שלהם. אבל יש מקום לשאול כמה ח”כים בולטים אחרים (קליק וזה אימייל. איזה כיף זה אינטרנט):

חברי הכנסת אביגדור יצחקי, גלעד ארדן, לימור לבנת, יצחק גלנטי, מגלי והבה, סופה לנדבר, אופיר פז-פינס (מועמד לראשות מפלגת העבודה), בנימין נתניהו (ראש הליכוד, מועמד לראשות הממשלה, “בלוגר מוצהר” שאפילו מרהיב להשתמש ב-creative commons), קולט אביטל (מועמדת לנשיאות), גדעון סער, יובל שטייניץ, משה כחלון, רוברט אילטוב.

אז תכתבו להם מכאן, תכתבו עליהם בפוסטים שלכם, תשאלו אותם אם, במקרה, אתם מראיינים אותם בזמן הקרוב בנושא, תאזכרו את זה בטוקבקים בכתבות עליהם - תנו להם להבין שהאופורטוניזם שלהם כבר די יצא לכם מכל החורים. תוסיפו קישור בתחתית הרשומות שלכם, לא משנה באיזה עניין הן עוסקות, לאחת הידיעות העוסקות במחאה. דאגו שהקישור יופיע עם שמם (שיקולי גוגל).

בפוסט הזה יש כמה כפתורים שאתם יכולים לשים בבלוג שלכם ולהפנות מהם לכאן. זה בעיקר בשביל גוגל, כמובן - אבל אתם יכולים גם להכין כפתורים משלכם, או לכתוב טקסטים, ופשוט להפנות הלאה לנושא - בהמשך יש רשימת קישורים למידע נוסף על הצעת החוק המטומטמת והמאבק בה. מה שחשוב הוא שתפנו את המחאה שלכם, ושוב, כולל שמות, לאנשים הללו, שמבחינתם התחנפות קצרה לש”ס שווה הצבעה על משהו שההצדקה היחידה שלהם לביצועה היה היותם בורים. כי האפשרות האחרת, וזה אולי קצת יפתיע אתכם, היא שהם מטומטמים, מרושעים או שילוב של השניים.

לקריאה נוספת:

יהונתן קלינגר, בעבור חופן קילובייטים, דעה

איגוד האינטרנט הישראלי, נייר עמדה באשר להצעת החוק ש”פוגעת בזכויות יסוד” (מסמך PDF)

צמיחה גלובלית של הצנזורה באינטרנט (בהובלה: סעודיה, בורמה, אירן, סין, תימן). law.co.il

ח”כ כחלון הגיש אולטימטום לספקיות האינטרנט, אריה בנדר, מעריב (NRG)

איראן, סעודיה וישראל (אויבות האינטרנט), גל מור, ynet

משמרות צניעות דיגיטליות, מיכאל בירנהק, בלוג המרצים למשפטים אונ’ חיפה

כפתורי מחאה נוספים. קחו והשתמשו וקשרו לאן שבא לכם:

יאללה Web2.0 תגו.בות טע.י.ם. לי סמניות גוגל HOTחדש Live.com שווה קריאה StumbleUpon Technorati