(נענע בתנופה)

הנה משהו נחמד שלא תמצא בתרבות של העיתונים המודפסים, גם אם הם נמצאים באינטרנט. במקומות הללו כולם כל כך אנאלים ומכווצים שלעולם יקפידו על ההפרדה בין מה שמדברים עליו בפומבי, למה שמדברים עליו רק בקבוצות קטנות, ובשקט. לפוסט הקודם בבלוג, שהעלה תהיות באשר לעתיד נענע וישראבלוג והתאפק באופן די אגרסיבי מלפרט את דעתי על כמה דברים שהיו שם בשנים הארוכות מאז שעזבתי, נוספו כמה וכמה טוקבקים ראויים מאוד. הנה דיון שיכול לעניין גם את מי שלא קשור לנענע - העורך המייסד, מנהלת ישראבלוג, העורך החדש לאתר המתחדש, עובדים בעבר, בלוגרים מפה ומשם - אני חייב לומר שזה מאוד מוצא חן בעיני שזה קורה, ושזה קורה כאן.

זאב חספר, העורך הנכנס של נענע 10, הצהיר חד משמעית (ואף ביקש רעיונות ותגובות למייל):

אני מודע לעוצמה של ישראבלוג ואני מתכונן לחזק אותו. יתר על כן, כהצהרת מדיניות אני מתכנן שילוב אמיתי של תוכן גולשים באתר החדש. לא כגטו, לא כמעשה טרנדי - אלא שילוב אמיתי.

והיו עוד, כמובן: אלירם דיבר על החשיבות במערכת גיבוי (שאין בישרא. כן, אין אין אין. מה שיש זו בדיחה, זה לא גיבוי אם אי אפשר לשחזר אותו), אח”י דקר מבלוגלי הזכירה את האמת הפשוטה שכשההנהלה לא מבינה מה קורה, לא משנה עד כמה העובדים שמתחת יהיו מוכשרים. נדמה לי שראינו את זה, בהתאמות המתבקשות, לא רק בנענע אלא גם במלחמת לבנון השניה. ניצן ברומר מנענע דיבר בתסכול על כך שאי אפשר להזיז בנענע פיקסל בפחות מחצי שנה (וזה באופטימיות), וזרובבלה (ה-זרובבלה) הציעה לחכות שיקרו דברים רעים לפני שנתחיל להילחץ. לסיכום, הבלוגר ארז זונשיין ציין שהוא מאוד אופטימי לגבי ישראבלוג, בעיקר בגלל התמונה הזו של מנהלת ישראבלוג הנוכחית, שמוכיחה שהיא לא תיתן לישרא לטבוע (התמונה מהבלוג של נענע תחת רשיון CC, צולמה על ידי שירה גל, כנראה):

אני מאוד מקווה שישראבלוג לא יירצח כמו קהילות IOL בזמנן, וזה לגמרי מתוך המקום הנוכחי שלי היום כדירקטור בתפוז: תחשבו כמה וויינט היה יכול להשתפר אם היתה לו תחרות אמיתית בתחום העיתונות האינטראקטיבית בישראל. אולי אפילו הייתם רואים שם עיתונות, אהם, אינטראקטיבית (וזה נושא ששווה סדרת פוסטים, למה עיתונאי-רשת בתחום שאינו האינטרנט מפחדים לשים לינק).

ובינתיים, אפרופו תפוז, כבר פתחתם לכם עמוד באוקי?

יאללה Web2.0 תגו.בות טע.י.ם. לי סמניות גוגל HOTחדש Live.com שווה קריאה StumbleUpon Technorati