מה יקרה לישראבלוג בעקבות החיבור בין נענע וערוץ 10?

ההצהרה שבכותרת הפוסט - קיצונית, לא הכי ריאליסטית ובוטה במפגיע אבל מה לעשות, לא לגמרי מופרכת - נאמרה לי על ידי בכיר לשעבר באינטרנט הישראלי, שברח ממנו למחוזות טובים יותר. גל מור ניסח זאת מעט אחרת, כשהוא מעביר את נטל אשמת הכישלון והבינוניות מצוות הגופים התקשורתיים הללו לבעלי הבית שלהם:

זו ברית האנדרודגים, בין מי שנכשלה להיות ערוץ 2 השני לבין זו שרצתה להיות וואלה2. בשני הגופים עבדו ועובדים אנשי תוכן מצוינים - בנענע עברו אנשי האינטרנט מהטובים בארץ, בערוץ 10 עובדים אנשים שחיים ונושמים טלוויזיה. אך זה לא מספיק כאשר בעלי השליטה לא מתווים אסטרטגיה ברורה.

התלבטתי עמוקות אם לכתוב את הפוסט הזה. ולו בגלל שלו הייתי כותב את כל מה שיש לי - רק הדיסקליימר והגילוי הנאות היה דורש גלילה של שלושה מסכים. פגשתי את זאב חספר, העורך המיועד של “נענע 10″ העתידי, פעם אחת בחיים והתרשמתי ממנו מאוד. האתגר שלו קשה מאוד, ולכן גם מלהיב: ללא ניסיון אינטראקטיב (עריכת וויינט, אחד העיתונים הטובים בישראל ועיתון האינטרנט היחיד אינה עבודה אינטראקטיבית באמת) בתנאי שוק משתנים ועם בעלי בית שלא ממש מבינים במה הם מתעסקים חוץ מזה שצריך להתעסק בזה (רק תקראו את הציטוטים שחברו עבורם בהודעה לעיתונות) - לא פשוט.

לצאת לקרב מול וואלה? וואלה.

נענע, כמו שכולנו מכירים וכבר פחות גולשים אליה, עומדת למות. להיסגר. לא עצוב לי בגלל זה בכלל - הנענע שאהבתי כבר מזמן לא קיימת, ועליה כבר כתבתי לא מעט. עצוב לי על ישראבלוג. גם על זה שבזמנו השיחות עם תפוז לא הבשילו לעסקה, וגם על גורל הבלוגים הלא מעטים בישרא שאני נהנה לקרוא.

ישראבלוג הוא נכס הרייטינג הכי יפה של נענע. לא שמישהו שם ירצה להיפטר מהדבר שהכי עובד בנענע - אבל היי, זוכרים מה אמרנו בהתחלה? זה לא אנשי המקצוע שבשטח, זה ההחלטות “האסטרטגיות” של בעלי הבית. למיטב ידיעתי עמי אראל ונוחי דנקנר לא מחזיקים, מודעים או מתעניינים בבלוגים בישרא. וזה שישרא נכס (וכמו שחבר אחר מהבראנז’ה אמר לי “זה גם לא סיפור יקר להחזיק. כמה מחשבים, את אילנה ומתכנת רוסי מחיפה”), עדיין לא אומר שהיא תשרוד. אם היא לא תתחבר לאתר האינטרנט שיהיה “פלטפורמה משלימה ומשיקה לערוץ 10″, כמה זמן היא תחזיק שם?

ל-IOL היו שני נכסים חזקים - התכנים של הארץ, והקהילות. כולנו יודעים על מה וואלה שמרו ומה, בהחלטה מתועבת במקצת, לא היה מספיק חשוב להם. כשיריב החליט לבחור בנטוויז’ן/נענע כבית לישראבלוג, לעניות דעתי מאחר ולא האמין ובטח באנשי תפוז בניגוד לאנשי נטוויז’ן, אמרתי לו שזו סכנה שיכולה לקרות. שלנטוויז’ן כחברה, לבעלים שלה, לא אכפת מישרא, ושתפוז היא חברה שהוא אולי לא מחבב את התנהלותה, אבל היא חיה את “הרשת החיה”. נטוויז’ן מחברת אנשים לאינטרנט, היא לא חיה בו.

האנשים שיריב בטח בהם, מקבלי ההחלטות, כבר בחוץ או בדרך לשם.

לא שאני חושב שמישהו שפוי ינסה להיפטר מישראבלוג. כרגע. אבל כרגע זה מונח מאוד נזיל. ובמובן האינטרנטי שלו, גם “שפוי”. למרות מה שאמר אותו חבר שלי - להמשיך לפתח ולשמר על ישראבלוג זה הרבה יותר מאילנה (מנהלת ישרא המוכשרת. מאוד) אחת ומתכנת אחד.

אלא אם כן יהפכו את “הרווק” לדרמת מקור, כמובן.

גילוי נאות: אני לא מהאו”ם, אם מישהו תהה לרגע: הייתי בין מקימי נענע והעורך הראשון שלה, עבדתי כפרילאנס עבור נטוויז’ן כמה פעמים מאז. עבדתי כיועץ עבור תפוז אנשים בפרויקט “הבלוגיה” (מתחרה בישראבלוג), ואחר”כ הפכתי לחבר בדירקטוריון החברה (גם כעת). וגם אם למישהו נדמה שלא - באמת שהתאפקתי בפוסט הזה.
יאללה Web2.0 תגו.בות טע.י.ם. לי סמניות גוגל HOTחדש Live.com שווה קריאה StumbleUpon Technorati