ראשון 21 ספט'
2008
ל"כלכליסט" נודע, כי דוכן המיצים "סחוט" שממוקם ממול לחנות אפל צפוי לצאת מהקניון ובמקומו תיפתח, ככל הנראה, חנות תכשיטים
מאת גדי שמשון, תחת הנושאים miscalleanous עם התגיות No Tags
והעובדה מהתחת הזו מופיעה בכתבה הכלומית על פתיחת אפל סטור בתל אביב. לי נודע שטוב שלא עשיתי מנוי לעיתון.
ספטמבר 21, 2008 בשעה 18:55 לערוך
לכתבנו נודע כי כלבלב המחמד של יצחק תשובה, קיקי, סבל בסוף השבוע האחרון מצינון קל. בני הבית השגיחו עליו בעין נוספת, ונכון ליום ראשון השבוע יצא קיקי מכלל סכנה. תשובה: “כל כך מתאים לקיקי לסבול כך מתוצאותיו הרות האסון של המשבר בשווקים. גם הוא, כמו השווקים, הפגין התאוששות מרשימה”
ספטמבר 21, 2008 בשעה 19:46 לערוך
ולי נודע שידיעות צהבהבות ונלוזות הופיעו בשכיחות אינסופית בתקופתך כעורך וואלה ונענע. זה עזר לנו במשהו? פט*י
ספטמבר 22, 2008 בשעה 0:04 לערוך
נו, איזה מזל שלפחות לא פרסמו כתבת יחצנות מלוקקת עוד יותר על “מהומות ודחיפות” של קהל שמסתער על החנות כדי לקנות את מוצרי אפל המדהימים.
אוי, שיט.
ספטמבר 22, 2008 בשעה 8:55 לערוך
זה מזימה של IDIGITAL שפחדו שאנשים יתבלבלו כישאלו איפה החנות הזאת עם התפוחים
ספטמבר 22, 2008 בשעה 9:35 לערוך
יפה לך, שמשון, להוציא דברים מהקשרם. כשקוראים את הציטוט שלך בתוך הפוסט אי אפשר לדעת שבמקור הוא מופיע בתוך פסקה כוללת שעוסקת בשינויים הכוללים המתבצעים בקניון, ושזהו רק אחד מהם.
אני מבין שזה קצת משעמם לקרוא פסקת הרחבה על ההקשר של שינוי ייעוד שטחי מסחר בתוך קניון וכל זה, אבל כזה הוא עולם העסקים - משעמם.
ספטמבר 22, 2008 בשעה 10:53 לערוך
הציטוט האהוב עלי מהכתבה: “המטרה שלנו היא להעביר סגנון חיים ולייף סטייל דרך אפל”.
גם סגנון חיים וגם לייף סטייל. כמו גשר הגולדן גייט ברידג’ וארמון בקינגהם פאלאס.
אכן כלומה ומאומה.
אוקטובר 6, 2008 בשעה 2:00 לערוך
אלירם,
אינני יודע אם כיוונת בדבריך לכתבה שלי, אבל ברור לי כשמש שלא היית שם. אני הייתי שם. ואכן היו דחיפות, ואכן היו התפרצויות בודדות של אלימות. וחשבתי שזה ראוי לדיווח. זה מה שעיתונאים (אמיתיים) עושים - הם יוצאים לשטח ומדווחים.
חשבתי שזה ראוי לדיווח, כי אירוע כזה, שבו אנשים נוהגים בגסות, באלימות, בקוצר רוח כדי לראות מחשבים ונגני MP3, גם אם הם לבנים ויפים - אומר עלינו משהו כתרבות. כחברה. כבני אדם.
יש מי שיטען שזה יח”צני ומלוקק (לא נכון), ויש מי שיטען שזה הכל מבוים (לא נכון, בדקתי גם את זה. שוחחתי עם אנשים - אותנטי לגמרי). אני יודע מה עייני ראו, מה אוזניי שמעו - ואיך דיווחתי זאת לקוראיי.
אוקטובר 6, 2008 בשעה 17:55 לערוך
ניב,
הכוונה שלי היתה לדמיון בין הכתבה שלך לדיווחים הדומים שהיו באירופה במקרים שהתבררו כמבויימים.
אני בהחלט מעריך את יכולתך העיתונאית, בלי ציניות. רואים את המקצוענות.
עם זאת, אם הוזמנת לשם ע”י החברה, הרי שזו תוצאה של פעולה יחצנית. הכתבה שלך אכן לא היתה מלוקקת (והבחנתי היטב בביקורת בסופה).
ההחלטה אם לדווח על דחיפות בתור לחנות, משהו שקורה בכל פעם שמציעים משהו בהנחה משמעותית, היא בהחלט לא טריויאלית. אבל אני מסכים שהנימוקים שלך בהחלט מצדיקים דיווח על האירוע. עובדה שגם אותי זה עניין.
אני לא חושב שבארץ היו משלמים לשחקנים. זה סוד שהיה מתגלה מהר יותר משאפשר להגיד “פייסבוק”. אבל הריטואל הזה של אפל פותחים חנות-המונים מגיעים-התקשורת מדווחת-נוצר רושם של ביקוש למוצרים-היצרנים מחככים ידיים, הפך להיות מאוס משהו.
לדעתי להפוך את הדחיפות לעיקר הכתבה היא בחירה שלא הייתי עושה:
“נפתחה החנות החדשה של אפל, היא מציעה מגוון מוצרים, היא לא מציעה את א,ב,ג וחבל. המחירים קצת גבוהים יחסית למתחרים, אבל זה היה צפוי. בפתיחה נרשם דוחק.”
בעיני לקחת את הסעיף האחרון והפכת אותו לעיקר הכתבה.
לא אסון, אבל בהחלט מצדיק לדעתי את הבדיחה הקטנה שלי בתגובה לפוסט באחד הבלוגים של גדי. :-)
אוקטובר 28, 2008 בשעה 17:04 לערוך
משממשעשע. אהבתי